פסק דין בתיק תע"א 6422-07

1.         התובעת, מהנדסת תוכנה שהועסקה ע"י הנתבעות שהן חברות הזנק לפיתוח תוכנה, התפטרה מעבודתה בסמוך לסיומה של חופשת לידה, וזאת לצורך טיפול בילדה. התובעת טוענת לזכותה להפרשי פיצויי פיטורים, שעות נוספות, פדיון חופשה, הפרשי שכר והחזר שווי רכב. כן היא תובעת פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. ברקע הדברים כוונתן של הנתבעות לפטרה במהלך הריונה, שישה חודשים לאחר תחילת עבודתה אצלן. הנתבעות הגישו לממונה על עבודת נשים בקשה לקבלת היתר לפטרה, אך הבקשה נדחתה. בנוסף לרכיבי התביעה שפורטו מעלה, התובעת מבקשת החזר שכר טירחת עורכת דינה שייצגה אותה בהליך בפני הממונה על עבודת נשים שבו זכתה, ופיצויים על עוגמת נפש והפחתת רמת מקצועיותה שנגרמו עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתה שהתרחשה מרגע היוודע לנתבעות דבר הריונה, ועד להתפטרותה.

2.         בכתב ההגנה נטען כי דין התביעה להידחות, שכן התובעת לא עמדה במשימות וביעדים שנקבעו לה לאורך כל תקופת עבודתה בחברה, תוך ניצול ציני ולא הוגן של ההגנה שהוענקה לה, לטענת הנתבעות בטעות, מפני פיטורים. כמו כן כולל כתב ההגנה הכחשה והתייחסות פרטנית לכל אחד מרכיבי התביעה.

3.         להשלמת התמונה יצויין כי התביעה הוגשה במקור אף נגד נתבעת שלישית, שהוצגה כמעסיקה במשותף של התובעת, אך לאחר שהוברר כי מדובר בחברה שהייתה לקוח של החברה, היא נמחקה בהסכמה מכתב התביעה.

4.         הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.

מטעם התובעת הוגש תצהיר מר פטקוביץ' בויאן (להלן: " מר בויאן"), שעבד כמתכנת בחברה בתקופה בה הועסקה התובעת, בנוסף לתצהיר מטעמה.

מטעם הנתבעות הוגשו תצהירים של מר אודי משה, מנכ"ל משותף של הנתבעות (להלן: " מר משה"), ושל מר חיליק בנימין (להלן: " מר בנימין") ששימש ראש צוות פיתוח אצל הנתבעות במרבית התקופה בה הועסקה התובעת.

העובדות הרלוונטיות

5.         התובעת הינה מתכנתת בעלת תואר ראשון בהנדסת תוכנה, שהחלה לעבוד בשירות הנתבעות, כמעסיקותיה במשותף, ביום 4/12/05. זאת, לאחר שביום 28/11/05 נחתם בין התובעת לבין הנתבעת 1 הסכם העסקה (נספח א' לכתב התביעה).

6.         הנתבעות הודיעו לתובעת על פיטוריה ביום 12/6/06. במעמד זה הודיעה התובעת למנהליה כי היא בהריון. הנתבעות החליטו להשיב את התובעת לעבודה ביום 17/6/06, לאחר פגישה שנערכה בין הצדדים ומכתב דרישה ששלחה אליהם באת כוחה של התובעת (נספח ב' לכתב התביעה).

7.         הנתבעת 2 פנתה ביום 27/6/06 אל הממונה על עבודת נשים בכדי לקבל את הסכמתה לפיטורי התובעת. ביום 20/8/06 הודיעה הממונה על החלטתה שלא ליתן היתר לפיטורים (נספח ה' לתצהיר התובעת).להלן תמצית נימוקיה:

א.   התובעת הועסקה פחות משנה, כשהעילה לפיטוריה היתה אי שביעות רצון. לטענת המעביד, תפוקתה הייתה דלה ואיכות עבודה ירודה מתחילת העסקתה. לטענת המעביד, הוער לתובעת על כך ב- 20/4/06, והוא החליט לפטרה ב- 18/5/06. בפועל התובעת לא פוטרה במועד זה, כי הייתה בחופשת מחלה עד ליום 4/6/06. התובעת הכחישה את טענות המעביד.

ב.   נמצא כי טענת המעביד ביחס לרצון לפטר את התובעת טרם יציאתה לחופשת מחלה, או עם חזרתה, אינה עולה בקנה אחד עם העובדה, שהיא לא פוטרה במועד חזרתה מחופשת המחלה, אלא מעל שבוע ממועד חזרתה (והמעביד לא התייחס לנקודה זו בתגובתו).

ג.    טוען המעביד כי התובעת הוזהרה בדבר הצורך לשפר תיפקודה כבר ב- 20/4/06. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם גירסתו לפיה כבר בתחילת מאי פירסם מודעה באינטרנט להחלפתה. כמו כן, המעביד לא הציג מסמכים בדבר פרסום המודעה באינטרנט, ובכך לא הרים את נטל ההוכחה כי חיפש לתובעת מחליפה בטרם הודיע לה על פיטוריה.

ד.   לאור כל האמור הממונה לא השתכנעה כי במקרה הזה הפיטורים היוו פתרון "בלתו אין" ולפיכך סירבה ליתן היתר לפיטורים.

8.         באשר לסיבות להתדרדרות מערכת היחסים בין הצדדים בתקופה שהחלה בביטול הפיטורים, עוד קודם לפניה לממונה לקבלת היתר, ועד ליציאתה של התובעת לחופשת לידה, קיימת בין הצדדים מחלוקת עמוקה. התובעת טוענת כי בתקופה זו התעמרו בה הנתבעות והרעו את תנאי עבודתה בדרכים שונות ומשונות, הכל במטרה להניסה ולגרום לה להתפטר. הנתבעות מכחישות בתוקף, וטוענות שהתובעת ניצלה את ה"חסינות" מפיטורים שניתנה לה על ידי הממונה כדי להתחמק כמעט באופן מוחלט ממילוי המטלות שהוטלו עליה כעובדת בתקופה זו.

9.         התובעת ילדה ביום 19/12/06, ויצאה לחופשת לידה. עם סיום החופשה, התובעת הודיעה ביום 22/3/07 על התפטרותה לצורך טיפול בילד. אף בעניין התנהלות הצדדים בסמוך לסיום חופשת הלידה, ונסיבות ההתפטרות, נתגלעו מחלוקות בין הצדדים.

10.       בעקבות התפטרותה הפנתה התובעת לנתבעות דרישה לקבלת פיצויי פיטורים ודרישות כספיות נוספות. הנתבעות השיבו במכתב בו הודו בזכאות התובעת לחלק מן הסכומים שנדרשו, אך הודיעו כי יעבירו הסכומים הנ"ל רק לאחר שתחתום על כתב ויתור על תביעות נוספות. התובעת לא הסכימה לחתום. ביום 22/5/07 שילמו הנתבעות לתובעת סך 16,091 ש"ח, בין היתר כפיצויי פיטורים.